פסק-דין בתיק ב"ל 884-07-12

1.         התובע הגיש תביעה להכרה בתאונה מיום 11.5.10 כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה- 1995. התובע הגיש את תביעתו לנתבע ביום 18.3.12. הנתבע דחה את התביעה בטענה שהתובע לא הרים את נטל ההוכחה כי ביום 11.5.10 אירע לו "אירוע תאונתי" תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.

2.         התובע, עובד עצמאי כמתווך, טוען כי ביום 11.5.10 בשעה 22:00 בעת שניגש לפתוח את שער ביתו ללקוחות עימם קבע להיפגש נפל בחצר ביתו ונחבל.

3.         התובע לא הזכיר באף מסמך רפואי את העובדה שנפל בעת שניגש לפתוח את שער ביתו ללקוחות עימם קבע להיפגש, הטענה עלתה לראשונה בתביעתו לנתבע ביום 18.3.12.

4.         התובע הגיש תביעה לחברת הביטוח בסמוך למועד הפגיעה. בטופס התביעה לא ציין מאומה אודות הטענה שהאירוע התרחש כאשר ניגש לפתוח את השער ללקוחות. בטופס התביעה לחברת הביטוח כתב התובע ביום 24.5.10:

" החלקתי על רצפת הפורצלן בחדר נפלתי על הראש בחלק האחורי וכן על גב התחתון תוך כדי הנפילה התנפץ בקבוק זכוכית ופצע את ידי כתוצאה מכך נפתח חתך עמוק באגודל והתחלתי לאבד דם כ-20 דקות לאחר מכן הופנתי לחדר מיון בבית החולים ברזילי על מנת לקבל טיפול ולעצור את הדימום וביצוע תפירה באגודל וצילומים."

5.         בעדותו בפנינו לא ידע התובע להשיב מי היו הלקוחות איתם אמור היה להיפגש אשר לטענתו צילצלו בדלת ביתו כאשר נפל ונחבל.

6.         מצאנו לנכון להציג את תשובת התובע בעדותו בפנינו:

            "ש.      לאיזה שעה נקבע הפגישה עם הלקוחות

ת.         בסביבות 22:00 בלילה.

ש.        מי היו הלקוחות

ת.         אני לא מכיר. במהלך עבדותי בתחום הנדל"ן מתקשרים אלי לקוחות ואין לי שעות קבועות. אני לא מכיר את הלקוחות.

ש.        אתה טוען שקמת לפתוח את השער כי מישהו צלצל

ת.         כן.

ש.        אותם הלקוחות לא שמעו את השער ובאו לעזור לך

ת.         זה היה החלק האחורי של הבית. ציינתי את זה בתצהיר.

ש.        זאת אומרת שהלקוחות האלה אין להם מושג שנפלת והם צילצלו ולצילצלו ואף אחד לא פתח להם

ת.         אני לא יודע. כנראה שהם הלכו".

(פרוטוקול הדיון מיום 23.4.13 עמ' 4 שורות 12-21)

בהמשך חקירתו השיב התובע: